ה ח ל ט ו ת ו ב ח י ר ו ת
החלטה, וואו... איזו מילה...ענקית ובאותו הזמן קצת מעצבנת
כי יש לנו כל כך הרבה בתוכה
ויש לנו עליה כל כך הרבה . . .
קשה לי לבחור והכי קשה לי להחליט ובחירות והחלטות לוקחות אותי למקום מוזר
אפילו אם זה לבחור קפה או תה עם בלי או עם סוכר
ובכול זאת לומדת להקשיב למשהו פנימי
ולשאול את עצמי מה מתאים לי עכשיו באמת ולומדת להיות אמתית עם עצמי ועם החיים.
והחיים ?
החיים מלאים בחירות, לא רק כאלו כאילו 'קטנות'
כי מי מאיתנו לא נתקל בצורך לבחור ולהחליט ?
לבחור ולהחליט על בת זוג או בן זוג, והאם להישאר יחד או להמשיך הלאה ...
לבחור לשמור על הילד הזה בבטן או אולי לא ? והאם להתחתן או שבעצם בכלל לא
ולהחליט להחליף מקום עבודה או להחליט להחליף את המכונית ולקנות חדשה
ולהחליט שחייבים לשבור שגרה ולנסוע לחופשה
ובכלל...
להחליט מחר לעשות דיאטה ולבחור לשמור על כושר ולא לפספס את האימון היומי
והכי קשה
זה לבחור בכול רגע להיות מחוברת לעצמי האמתי
וזוהי הבחירה הזאת שהביאה להחלטה
ושהביאה אותנו להיפגש
והנה מפגש נוסף מתרחש
וזוהי הבחירה הזאת שבגללה אנחנו נפגשים
היא מבחינתי הבחירה הכי משמעותית בחיים
אז,
אולי בתור התחלה נשתף קצת כל אחד באיזשהו זמן או רגע בחיים
בו הוא או היא נאלצו או הצטרכו והתמודדו עם ההחלטה...
להישאר או לעזוב , לעשות או להפסיק ולהמשיך הלאה כי החלטנו שהבחירה הזאת
זה לא כבר לא בחירה אלא בכי-רע ...בכי רע מאוד
או מה שזה לא היה שהיווה את האפשרות לבחור ולהחליט
איפה נתקלתם בקושי הזה
והחלטתם ללכת על זה ולשמור את ההחלטה ולהמשיך למרות הקושי
או לרצות לזרוק את זה כבר
ואיך זה נגמר או האם זה עדיין ממשיך ?
וכאן עוצרים ומאפשרים זמן לקצת שיתופים אישיים...
יש לנו כל מיני סוגים של החלטות...החלטות של רגע שעשו שינוי משמעותי
ובחירות של להחליט על שינוי כמו להחליט להתחיל ללכת למכון כושר או לדאוג לתזונה בריאה
ובחירות של יומיום...ואפילו בחירה שמובילה לרגע מודע
הרגע הזה בו אנחנו יכולים לבחור להגיב מתוך מקום אחר בתוכנו
ולא מתוך החלק המכאני...אלא רואים אותו...ומחליפים הילוך...וזוהי בחירה שיש בה החלטה מודעת
אז, איך באמת אפשר נראה לנו שאפשרי לנו לעשות קצת ארגון וסדר בנושא הזה של בחירות והחלטות ?
ויש את החלק האחרון...זה החלק החשוב הזה של הרצון
כי החלק הזה של רצון הוא ממש לא ברור
יש לפעמים דברים שאנחנו אומרים להם 'לא'....מבלי לדעת בדיוק מה באמת בדבר הזה או במישהו או במשהו הזה לא מתאים לנו....אבל שוב ושוב זה סוג של "לא מתאים" או "בא לנו ממש לא בטוב"
כמו איזה קול שצועק לנו מרחוק...ואם אנחנו לא שומעים את זה בפעם הראשונה
אז הוא ממשיך ... ולא נותן מנוחה.
ואז, זה בדיוק המקום לשאול את עצמנו מה זה מנסה להגיד לנו ?
למה יש לנו קול כזה ?
הקול הזה לפעמים הוא ממש 'קול ענות חלושה' אבל אם יש לנו אותו
אז אנחנו יכולים גם לא להתעלם ממנו...כי הוא מזהיר אותנו
מזה שאנחנו לא מחוברים....ומקשיבים החוצה ולא פנימה, ובפנימיותנו
שם בתוכנו בפנים...לכולנו יש את המצפן הזה...ששואל אותנו מה אנחנו באמת רוצים
והאם אנחנו מוכנים להקשיב גם לעצמנו ולו רק לפעמים ?
רצון אמתי וממשי מניסיוני הוא באמת מחובר ..מה שנקרא מחובר למרכזים הגבוהים
אי אפשר להסביר אותו...בטח לא במילים ואפילו לא רק במעשים
כי הוא משהו מכוון ומדובר כאן בכיוונונים עדינים
בדיוק אלו שיכולים לגרום לנו לבחור ולהחליט להגיב ממקומות בלתי צפויים
כאלו שאנחנו מופתעים מעצמנו שהצלחנו לבחור להגיב מתוכם
והכי מצחיק זה לראות את התגובות של אחרים
שאנחנו מגיבים ממקומות מוזרים אחרים.
לא. הוא לא תמיד עובד אצלי ובזמנים שזה מתנתק אני נהיית טמבלית עד כדי טיפשות וכאב
וחוסר אונים ....אבל ככול הנראה בגלל המאמצים של השנים הוא הרצון מגיח די מהר וגורם לי התפכחות
ואז שוב זה מתחבר.
אפרת Remind לביא