בין השנים 1974-1979  הייתי מנהל פרויקט SAGE בברקלי, קליפורניה.
זה היה פרויקט בו עבדנו עם גברים ונשים בני שישים וחמש ומעלה
בשיטות הוליסטיות כדי לעודד התפתחות עצמית ובריאות משופרת.
בפרויקט זה ניסינו לחשוף קשישים שונים לכמה טכניקות של שיפור הבריאות,
כדי לראות אם יש בהן כדי לעזור לקשישים להחזיר את החיוניות לגופם,
להמריץ מחדש את עמדותיהם ורגשותיהם, ולעורר את מוחותיהם.
הרעיון מאחורי הפרויקט היה,
שהשנים המאוחרות עשויות להיות הזמן האידיאלי לצמיחה אישית ולהתפתחות פנימית.
וכמו כן קיווינו שאם האנשים האלו ימצאו דרכים לשיפור בריאותם והרגשתם האישית,
אולי נוכל להבין טוב יותר את טבען של שיטות רבות לפיתוח בריאות משופרת וצמיחה אנושית.
במשך שנות הפעלתו של הפרויקט היו לנו הצלחות ללא הרף כאשר חזרנו וגילינו
שאנשים קשישים מסוגלים בהחלט לצמוח, להשתנות ולהתקדם ממש כמו הצעירים.
היות ואני עובד גם עם מבוגרים וגם עם צעירים בעבודתי הפרטית ובסדנאותיי, נתאפשר לי לצפות
בהשפעות קצרות מועד וארוכות טווח של בלימה, חסימות ושיריון פסיכו-רגשי, והופתעתי לגלות שאפילו בשנות החיים המאוחרות מסוגל הגופנפש לגדול, להשתנות ולחדש את רקמת השריר ושחרר מתח ולחץ.
לדוגמא,
באחת הפגישות הנחיתי תרגיל אשר היה מבוסס על תנועה ביו-אנרגטית שמטרתה לשחרר את אגן הירכיים.
מאחר ואנשים קשישים רבים סובלים ממתח שרירים רב באגן, התרגיל הוא דרך נפלאה לשחרור,
כך שהם יוכלו לשוב ולצעוד בזריזות.
התרגיל כולל עמידה ברגליים מפושקות ברוחב הכתפיים, עם הידיים על המותניים,
לאט מאוד מסובבים את המותניים כך שיוצרים מעגל תנועה עם האגן.
אם תנועה זאת הייתה מתבצעת במהירות, היא הייתה מזכירה אדם המסובב חישוק הולה-הופ.
מבצעים את התרגיל 10-עשר פעמים לכול כיוון.
כל חברי הקבוצה נתבקשו לכלול תנועה זאת במסגרת ההתעמלות היומיומית שלהם,
עם הוראות לשים לב כיצד תנועה זאת משפיעה על הליכתם ועל ישיבתם.

בשבוע לאחר מכן דיווחו כמעט כל חברי הקבוצה שהם הרגישו כמות עצומה של אנרגיה מינית משוחררת.
ככול שתרגלו את התנועות כל יום ובהדרגה הגמישו את שרירי המותניים והאגן,
וכמו כן גם השתחררו תשוקות והרגשות מיניות אשר היו נעולות זמן רב על בריח.
כאילו תחושות והרגשות אלו נרדמו. אם בגלל חוסר פעילות או חוסר רגישות,
וכעת שבו והתעוררו על-ידי החייאת השרירים והעצבים אשר קשורים אליהם.
ניסיון זה אישר את אמונתי שאנרגיות חסומות אלו לא נעלמות, אפילו אצל אנשים קשישים, אלא נשארות רדומות, וחיות בתור זיכרונות ופנטזיות בתוך הרקמה השרירית אשר התקשתה ובתוך שיריון הגוף, ואפשר לפעמים לחשוף ולשחרר את החסימות הרגשיות אלו באמצעים גופניים טהורים.
לאחר שההרגשות המיניות האלו עלו מחדש על-פני השטח, ניסינו להתמודד עם השפעתן בקבוצה שלנו.
חברי הקבוצה חשו תחושות מעורבות לגביי חווית האנרגיה המינית המחודשת,
מכיוון שלרבים לא היות בני זוג או מאהבים, כדי לחלוק איתם את הגילוי המחודש של תשוקותיהם המיניות.
כמה מחברי הקבוצה סברו,
שמאחר ואינם יכולים לפרוק את הרגשותיהם ותחושותיהם המיניות, הם מעדיפים לא להיות מודעים להם,
וכי ייתכן ובמודע הם הסיטו את תשומת ליבם מן האגו זמן רב לפני כן. כאשר עצם המיניות נעשתה מביכה לגביהם.
בדיון שלנו הועלה הרעיון, שיחסים מיניים כוללים הרבה יותר מאשר משגל ופורקן מתח.
אף כי פעילויות אלו רצויות כשלעצמן.
בכול זאת, כאשר הקשישים חלקו את רגשותיהם ואת זיכרונותיהם, התברר לי יותר ויותר כי הצד החשוב ביותר של חיי המין שלהם נבע מן האופן אשר בו החוויה המינית אפשרה להם להתקרב נפשית אל אדם אחר,
ועל-ידי כך לחלוק את מלוא חייהם בחיבוק האוהב של האיחוד המיני.

לסיכום,
התצפיות הקליניות של רייך לגביי היחס אשר בין – שיריון, נוירוזה ופוטנציה אורגזמית
שכנעו את רייך לא רק בכך ש, השיריון מפחית את זרימת האנרגיה המינית (האורגון) דרך הגופנפש,
ובכך מכשיל את מימוש המחזור האורגזמי השלם, אלא גם שהדרגה בה המטופלים של רייך חסמו ושירינו את עצמם ככול הנראה משקפת את דרגת היותם בריאים וחיים, ולכן מסוגלים לפיכך לחוות אהבה פתוחה ובשלה עם אדם אחר.

ככול הנראה, ככול שהגופנפש הולך ונחסם, האורגזמה נחלשת ובמקביל כל הרגשות ויחסי הגומלין נעשים קהים ומוגבלים במידה מסוימת.
לבסוף מאבד האדם את יכולתו להגיע לפורקן אורגזמי מלא, כאשר האורגזמה דועכת מחוויה מעשירה ומספקת הכוללת את הגופנפש כולו, עד לחוויה גניטאלית דלה ומהוססת או לחילופין,
רייך גילה כי כאשר הוסרו השיריון והחסימות, מטופליו היו מסוגלים להגיע ליכולת אורגזמית מלאה,
ועל-ידי כך השיגו שיחרור רב יותר ממתחים, מקונפליקטים, מלחץ והתנהגות נוירוטית.
חשוב להדגיש כי בעיניי רייך,
מודעות ופורקן מיניים היוו את נקודת ההתפתחות הגבוהה ביותר האפשרית באורגניזם האנושי.
כאשר רייך דיבר על תפקוד מיני
הוא התייחס לגופנפש בכללותו כיחידת אנרגיה הוליסטית.
כדי שהעצמי המיני יוכל לבטא חופש ופתיחות, האדם כולו חייב להיות פתוח ומשוחרר.
וכך, בעוד שאברי המין והאזור הגניטאלי הם המוקדים הראשיים למגע מיני וליחסים מיניים.
הגופנפש כולו חייב להיות פתוח וזמין כדי שתתממש חוויה אורגזמית אוהבת ומלאה.
לדעתי, במחקרו של רייך על המיניות האנושית,
יש שני היבטים מעוררי הערצה באופן בלתי רגיל.
את הראשון ניתן להעריך רק בעקבות ההבנה שעבור רייך התפקוד המיני הבריא היה עדות לדרגת המודעות העליונה אשר אליה יכול האדם להגיע, ומנקודת ראות זאת יש לשבח את רייך אשר עסק באופן ישיר וישר בגילויים הפסיכוסומאטיים של חסימה מינית ושל התפקוד המיני.
החידוש החשוב ביותר של רייך ביחס לבני דורו ולאלו אשר קדמו לו, הייתה הנכונות שלו לנטוש את תחום המילים והאינטלקט ולהתחיל לעבוד באופן ישיר יותר עם ההיבטים הגופניים כמו גם הפסיכוסומאטיים של האדם.

ושנית, יש לשבח את רייך על הגישה ההוליסטית איתה הוא ניגש למיניות ולהפרעות בתפקוד המיני,
כפי שכותב 'דייוויד בואדלה' :
 

" קינסי ומסטרס וג'ונסון, הפרידו את התגובה האורגזמית מכוליות היחסים וניסו להתבונן בה בתור תהליך אובייקטיבי אשר ניתן למדידה ולכימות. בעוד שרייך ראה את החוויה האורגזמית בתור דבר בלתי נפרד ממערכת התגובות הכלליות ויכולת יצירת הקשר של האדם.
לדעתו של רייך הפרעות בחוויה האורגזמית שיקפו הפרעות באישיות,
והיו קשורות בבריאותו הכוללת של האורגניזם מן הבחינה הפסיכוסומאטית.
" The Evolution of his work" Boadella on Wilhelm Reich
 

אפשר לומר, בשבח רמת ההתפתחות הנוכחית שלנו, שדעותיו ושיטותיו של רייך
זכו לבסוף לקרקע פורייה בארצות הברית, בה הן יכולות לגדול ולהתפתח.
רבות מן הטכניקות הפופולאריות ביותר בתחום הצמיחה האנושית, והתרפיה התבניתית (גשטאלט), טיפול קבוצתי, ביו-אנרגיה, מודעות חושית, רולפינג, שיטת פלדנקרייז ותרפיה פרימאלית – כולן במידה מסוימת הם צאצאים ישירים של גישתו של רייך לגופנפש, משום שבכול אחת מן הגישות האלו,
מצויה ההכרה בקשרי הגומלין אשר בין נפש, גוף ורגשות, וכול אחת מנסה להוסיף ולאחד אותן על-ידי מחקר
ועשייה יצירתיים וזהירים.

ניתן לראות בדיון מזווית הראייה הטנטרית למיניות, אשר מדגישה את הצדדים הרוחניים של האיחוד המיני הרבה יותר מאשר רייך. ובמקביל, בעוד רייך חשב כי הפורקן האורגזמי מהווה את שיאו האופטימאלי של החיבוק המיני, היוגה של הנזירות הטנטרית מנסה לתעל את האנרגיות המיניות והאורגזמיות להתפתחות גבוהה יותר,
על-ידי בלימה זהירה של האורגזמה.

ציטוט מעמודים 93-106 "גופנפש – BODYMIND " מאת : קן דיכטוואלד  Ken Dychtwald
1977.