Omniliya
ס ל י ח ה
אומניליה
ॐनीला
הסליחה הראשונית ביותר נמצאת בצורך הבסיסי לסלוח לזה ש...
אנחנו נמצאים כאן או כי בכלל הגענו הנה,
מקום צפוף באנשים די תוקפניים וקולניים, הצורך לשרוד בעולם ולגדול אצל הורים ועם אחים או בלי,
הפסיכולוגיה המתהווה בנו ונגררת איתנו לכול מקום...
ושלא לדבר על מצב הדרכים ומזג האוויר והעוני והמלחמות ובכלל...
שמו אותנו כאן כדי לחיות בעולם ורק את זה אנחנו צריכים ללמוד לסלוח ולקבל
לקבל המצב בדיוק כפי שהוא הנו.
כי כל עוד זה נראה לנו נגדנו באופן אישי או משהו אשר יש לחוש לגביו קושי כמו שאנחנו חשים
לעתים באופן אוטומטי, ואז אולי אנחנו יכולים ללמוד לסלוח על עצם הקיום שלנו כאן ולקבל את המצב לאשורו.
ישנם דברים פשוטים אשר עליהם קל לנו לסלוח או לקבל אותם
למרות כי הם ללא ספק יכולים להרגיז אותנו שוב ושוב,
כמו מישהו אשר תמיד עושה את אותה השטות - טיפשית ככול שתהיה, לא כי הוא רוצה להרגיז אותנו,
אלא כי ככה הוא רגיל ! ואנחנו משתדלים לא להתרגז עליו שוב ושוב...
עד אותו הרגע בו נמאס לנו כבר ואנחנו מוצאים את עצמנו כועסים ואז צריכים גם לסלוח לו
על אותה השטות בפעם האלף וגם לעצמנו כי שוב לא יכולנו להתאפק ולהבליג.
וזה חוזר על עצמו גם בכול פעם שמישהו מתייחס אליך בצורה לא נעימה,
או "חותך" אותך בזמן נהיגה על הכביש בצורה ממש לא נעימה וגסה
וזה יכול להיות ילד או אפילו החתול או הכלב במשובתם הטיפשית...
אבל, להם יותר קל לנו לסלוח כי אנחנו לא מצפים מהם להתנהגות אנושית נאותה,
וכאן אנחנו יכולים לראות כי קודם יש לנו ציפייה ואז אכזבה ותסכול וכעס וצורך בסליחה.
הסליחה הכי מסובכת עבורנו היא זאת בה אנחנו צריכים לסלוח לעצמנו,
וזה אומר כי יש לנו כעס או תסכול מעצמנו ואשר מקורם הוא כי אנחנו מצפים מעצמנו להיות יותר טובים,
יותר מושלמים, יותר נחמדים, יותר מאופקים, יותר שקולים, יותר חרוצים, יותר יצירתיים, יותר מרוכזים,
יותר ברורים, יותר ממוקדים, יותר עשירים, יותר נדיבים ואפילו יותר יפים
ועוד הרבה " יותרים " כאלו ואחרים !
וכאן אנחנו יכולים לשאול את עצמנו, האם הציפיות האלו שלנו מעצמנו באמת תואמות את החיים ?
מה החלק או הדבר הזה בתוכנו אשר דורש מאיתנו להיות יותר ?
ועד כמה זה באמת מקדם אותנו להיות יותר משהו...
או האם זה המקום בו אנחנו מצפים מעצמנו הרבה יותר מדיי פשוט כי יש לנו 'תסביך נחיתות' אנושי רגיל
אשר אותו אנחנו עדיין לא מוכנים לבחון ולעומת זאת אנחנו באופן אוטומטי מנסים לכסות עליו
ב 'שיגעון גדלות', כלומר להפוך את תחושתנו כי אנחנו לא מספיקים לתחושה בה אנחנו הכי טובים ומוצלחים
ובין 'תסביך הנחיתות לשיגעון הגדלות' אנחנו רוב הזמן כועסים על עצמנו מחוסר שביעות רצון
וציפיות מאכזבות ועל זה אנחנו מתקשים לסלוח ?!?!?!!?
וישנה הסליחה הזאת אשר אנחנו מוצאים את עצמנו רוצים לסלוח לאחרים אשר באמת עשו לנו דברים ממש איומים ונוראיים, אבל מקרים אלו כבר היו וקרו ואין משהו שניתן כרגע לעשות כדי לשנות את העובדות.
ויש כאן למעשה 2 - שתי אפשרויות עיקריות,
האפשרות הראשונה היא ללכת עם העלבון הסבל הכעס הכאב ועם תחושת הטראומה והצריבה הנוראה מהפגיעה ולהישאר כך כאשר צלקת מדממת של רגשות שליליים המכאיבה לנו בתחושה נוראה של אומללות, חוסר צדק ורחמים עצמיים ושאר כעסים ותסכולים
והאשמה עצמית וחיצונית.
וישנה גם האפשרות השנייה, והיא נראית לרגעים כמו בלתי ניתנת לתפישה,
האפשרות השנייה אומרת כי זה נכון שמישהו אחר פגע בך בפגיעה שהיא לכאורה באמת
בלתי ניתנת לסליחה, ועדיין, הצורך לסלוח איננו סליחה לאחר על הפגיעה והמעשה הנורא,
אלא נובע מן ההבנה והתפישה כי המעשה כבר נעשה והוא רשום כאות קלון על האדם
אשר ביצע אותו,
אבל מה איתך ?
לך יש את האפשרות השנייה והיא אומרת שאתה יכול להשתחרר מכך,
כי למעשה בך אי אפשר באמת לפגוע, אולי אפשר לפגוע באחד או אחדים מאותם 'אניים' המגנים שלנו,
אולי ב 'אגו' שלנו אפשר לפגוע, ואולי כל עוד הוא שולט בנו הוא יהיה נוטה להיות כועס נרגן ומתוסכל ואומלל, אבל אנחנו והוא זה לא אותו אחד, כי ה 'אגו' שלנו נועד כדי להגן עלינו ובאותו זמן בו נפגענו
הוא לא הצליח להגן עלינו ולפיכך הוא מאוד כועס ואומלל מהפגיעה הזאת.
ואנחנו ?
אנחנו יכולים לסלוח בנפרד ממנו ולדעת כי שום דבר לא באמת יכול לפגוע בנו ובעצמנו ועצמיותנו.
ס ל י ח ה - היא צורה אנרגטית שקופה לבנבנה ונראית כמו גביע הפרוש מעלה
והיא משקפת את כל האפשרויות ואת כל הפנים ונותנת מקום לכול הדברים לקרות ולהיות.
סליחה לא מבחינה בין הטוב לרע ובין סבל וכאב לשמחה והקלה,
סליחה מאפשרת לנו לבחור בעצמנו בכול רגע מהיכן אנחנו מגיבים ופועלים וחושבים ומה אנחנו מרגישים,
סליחה היא המפרש הלבנבן המשיט את ספינת החיים
והמאפשר לדברים להמשיך לקרות למרות כל הקשיים בדרך
ואשר עליהם אנחנו יכולים ללמוד לסלוח, לשחרר ולאפשר
ולתת מקום לכול הדברים לקרות ולהיות
כדי ללמוד להיות אנחנו עצמנו
ולבחור את דרכנו במודעות.
כדי לתרגל ולהתאמן בסליחה אנחנו זקוקים לשבעת המצרכים הבאים :
ה ב נ ה
אחריות למצבנו אשר מתפתח וגדל דרך הבחירות שלנו
כדי להנהיג את חיינו מתוך
הבנה
כי אין כל מצב, אדם או עולם מושלם.
להבין את עצמנו, את העולם ואת האנושות
כמו גם את טבע הדברים כאן,
כדי לתת לזרעים של סליחה לצמוח ולגדול.
1
האיכות הראשונה אותה אנחנו צריכים כדי להיות יכולים לעבור את תהליך הסליחה היא "הבנה",
יש כאן שבעה מצרכים ו/או שבע איכויות שיעזרו לנו לעבור בתוכנו תהליכי סליחה.
כדי לקחת חלק בתהליך עלינו לבחור במאורע, מקרה או דבר עליו היינו רוצים לסלוח
ורצוי לנו לקחת בתור התחלה לא את המקרה הכי קשה של חיינו,
ככה רק כדי להתאמן בניסיון שנראה לנו בר סיכויי סליחה.
אחרי שבחרתם את הנושא עליו אתם רוצים לעבוד,
תנסו להבין את כל הסיטואציה ואת כל האנשים המעורבים בעניין.
אם הנך מתקשה להבין, ניתן לנסות לדמיין את המצב שהיה כאילו הוא קורה היום.
אם הנך מתקשה להבין את האדם בתוך הסיטואציה, ניתן לנסות לשים את עצמך במקומו
של אותו האדם, ולחשוב על האדם הזה כפי שהוא חש ומרגיש, וכפי שפועל, חושב ומרגיש
אדם הנמצא במצבו.
יש לנסות לזכור את החלק שלנו בסיטואציה או לקחת אחריות למצב ואם לא היינו אחראיים למצב יש לזכור שאנחנו לא יכולים לשנות את המצב,
אלא לקבל את המצב כפי שהוא ובתור ניסיון אשר נאלצנו לעבור.
לראות את כל הגורמים ולנסות לחשוב מדוע נאלצנו לעבור את המצב הזה ולהבין את הנסיבות.
נסו לבקש עזרה, כמו כן תנסו לחלוק את הבנותיכם עם אנשים נוספים או עם המנחה של התרגול,
כי כאשר יש אדם נוסף אתכם בתהליך, האדם הזה פחות מעורב באופן אישי בסיפור
ויכול להיות כי הוא יכול לראות את הסיפור מזווית שונה ועם הבנות נוספות
להן תהיו זקוקים על-מנת להמשיך את תהליך הסליחה.
ח ו פ ש
הקושי לסלוח מותיר ומשאיר אותנו כלואים בעבר,
היכולת לסלוח משחררת את הסולח ואת הנסלח
מן הכלא והמאסר של הטראומות והמעשים ואירועי העבר,
ומתירה את הכבלים אשר אסרו אותנו כפי שהיינו כבולים בדפוסי החשיבה
של חוסר הסליחה אשר הזינו בתוכנו את התסכול והכאב,
הסליחה מאפשרת לנו לעדכן את עצמנו,
את מערכות היחסים ואת האחרים לעתיד טוב יותר,
זוהי אחריותנו להתאמץ לסלוח ולשחרר את עצמנו, כמו גם מצבים,
אירועים ואנשים אחרים.
2
אנחנו הסוהרים הכי קשוחים בכלא של החיים שלנו, לא רק ב, קושי אשר יש לנו
להבין או לרצות לסלוח, כי אם גם בהרגל שיש לנו מתוך זהות ואישיות
אשר יודעת על-מי ועל-מה אנחנו כועסים, מי צודק ומי טועה, מי טוב ומי רע, וכד'.
כל אלו משאירים אותנו כלואים בתסכול, בכעס, ברחמים עצמיים וכו' ולא מאפשרים לנו לסלוח.
האם אתם מכירים בתוככם את החלק אשר לא רוצה לסלוח
אולי כי הוא מזוהה עם הסיפור או המאורע אשר קרה לכם ?
האם אתם מכירים את החלק אשר אוחז בצדק העצמי שלו ובכך לא רוצה לשחרר את עצמכם מהכבלים ?
החלק הזה התרגל לחשוב כי הוא הצודק והמסכן או זה אשר חושב ומרגיש ואומר :
"כך וכך עשו לי וכך וכך קרה לי" אותו החלק לעולם לא ירצה לסלוח,
אבל בהתבוננות בחלק הזה בתוכנו ובהאירנו עליו באור חדש, אנחנו מקטינים אותו מאוד
ולא מאפשרים לו יותר להיות הסוהר שלנו.
אנחנו מייצרים בתוכנו חלק נוסף, חלק בו יש הבנה, חלק בו יש תקווה וחופש
והוא החלק בתוכנו אשר רוצה לסלוח ובכך אנחנו מקטינים את החלק אשר מחזיק בכוח
בטראומות מן העבר או בדברים עליהם קשה לנו לסלוח.
זכרו כי אנחנו לא מחפשים כאן אשמים חיצוניים אלא מבקשים לשחרר את עצמנו.
זה הזמן לקחת את הפנס של המודעות ולהוציא לאור ולספר למישהו בחיינו או פשוט להעלות על הכתב
את הסיפור, הסיטואציה או המאורע הקשה אשר חוויתם, היכולת לחשוף את המאורע מקטינה את הסוהר, אם המאורע כבר חשוף, אז תוכלו להשתמש בעצמכם ובאנשים נוספים כדי לנסות לחשוב על כל זה מחדש, מחשבות חדשות על מאורעות ישנים – משנות את הגישה וההתייחסות שלנו לעניין ומשחררות אותנו.
מ ר פ א
המרפא של סליחה מרפא את הפצעים הקשים
אשר נחרתו ונצרבו בנו בעבר,
בעזרת מרפא הסליחה אנחנו יכולים להשתחרר
מדברים ואירועים אותם אנחנו לא יכולים לשנות, אבל כן יכולים לסלוח,
ולתת לעצמנו ולאחרים ולחיינו – אפשרות טובה יותר בהווה ולמען העתיד.
סליחה היא מרפא והקלה אשר יכול לעזור לנו לשנות את הגישה
לאירועים מן העבר אשר יכולים להיות מקור מתמשך לסבל בהווה ובעתיד.
סליחה מביאה איזון ומטהרת את הסבל אשר חווינו באירועי העבר
מתוך הריפוי של פצעי האתמול.
3
המרפא של סליחה נותן לנו כמה מילים, כמו סוג של 'מנטרה' (שינון חזרתי) אותה אנחנו יכולים להגיד לעצמנו שוב ושוב במשך חודש ימים לפחות ואפילו 3-שלושה חודשים ברציפות.
(במקרים מאוד טראומתיים אפשר להמשיך כמה שיש צורך..)
כדאי גם לכתוב את זה כחלק מעבודת היצירה, את המרפא כדאי להגיד מול ראי,
וזה הולך ככה :
"אני (שמך הפרטי)__________סולח/ת לכול מי שאי פעם פגע, הכאיב או העליב אותי
כפי שאני (שמך הפרטי) ___________ הייתי רוצה כי כל מי שאי פעם אני (שמך הפרטי) _________ פגעתי,
העלבתי והכאבתי לו, יסלח לי (שמך הפרטי) ______________. .
ח מ י מ ו ת
להיות חמימים כלפיי עצמנו וכלפיי אחרים,
בשביל לא לכעוס על עצמנו ועל מה שנאלצנו לעבור ולעשות,
לסלוח לעצמנו ולאחרים ולמאורעות העבר כדי להתחיל מחדש,
ולא לעשות לעצמנו יותר את הקושי אשר עשו לנו.
לסלוח לעצמנו היום ומחר כדי שיהיה לנו מחר - עתיד טוב יותר,
להקל על עצמנו ועל אחרים מתוך ההבנה והענווה
של מהיכן הגענו ולאן אנחנו יכולים ורוצים להמשיך
כי בלי הניסיונות של החיים אנחנו לא יכולים ללמוד.
ועם החמימות של סליחה אנחנו יכולים לנסות שוב ושוב מחדש.
4
אנשים רבים מאוד מתקשים להיות חמימים כלפיי עצמם, לתת לאחרים זה נראה לנו מעשה של חסד וצדקה, והרבה פעמים אנחנו נותנים לאחרים כדי להרגיש טוב עם עצמנו, אבל לא יודעים לתת לעצמנו.
יש גם מקרים רבים בהם יותר קל לנו להיות נחמדים ועוזרים כלפיי אנשים זרים,
אך להתקשות לעזור ולהיות נחמדים אל הקרובים לנו,
למעשה לכול בני האדם יש מקום בו יותר קל להם להיות נחמדים
ולתת היכן שהם לא מעורבים רגשית.
האם אתם יכולים לתאר את הפעם האחרונה בה אתם זוכרים כי הייתם חמימים כלפיי עצמכם ?
זכור לי המקרה, אחרי שהילדים בגרו ועזבו את הבית,
בפעם הזאת החלטתי לעשות לעצמי ארוחה ! אף אחד לא היה בבית באותן שעות,
וראיתי כיצד כאשר אין אנשים נוספים בבית אז במקום להכין ארוחה,
אני ממהרת לנשנש משהו בחיפזון, ואז ממש כמו באיזה טקס אשר עשיתי ביני לבין עצמי,
הכנתי לי ארוחה. במיוחד בשבילי ! זוהי דוגמא פרקטית ופרטית למחווה של חמימות,
אבל מחוות של חמימות יכולות להיראות בכול מיני צורות שונות,
אם קשה לכם לחשוב כיצד תהיו חמימים לעצמכם אז נסו לחשוב כיצד תביעו חמימות כלפיי אנשים אחרים ותגלו מהר מאוד כי גם אתם הייתם רוצים לקבל כזה יחס, ובשלב הבא תנסו לתת לעצמכם את אותה החמימות אשר אתם יכולים לתת לאחרים.
יש לי דוגמאות רבות לזה : כמו לקנות לבנותיי בגדים חדשים ועד ש...יום אחד הן אמרו לי :
"אמא למה את תמיד קונה לנו ולא קונה לעצמך ?"
או לעבור ליד מוכר הפרחים ולרצות לקנות זר, אבל לא להרשות לעצמי את המחווה הזאת.
או להיות נוקשה עם עצמי במקומות בהם יש מקום לסליחה עצמית ולקבלה עצמית...
או לנקות את הבית כאשר מגיעים אורחים אבל לא לנקות אותו בשביל עצמנו או בשביל הבית בעצמו.
* מחוות חמימות עצמיות היא כדי שנזכור כי אנחנו חשובים ומיוחדים לא יותר מאחרים אבל גם לא פחות, אלא כי אנחנו חשובים ומיוחדים בפני עצמנו.
העלאה
סליחה מלמדת אותנו להתעמת ולהתנגד למעשים ודברים שגויים,
לעמוד נגד הדבר השגוי ולא נגד בני האדם אשר עשו את זה.
כי בהתעמתות ובעמידה שלנו מול אלו אשר ביצעו את זה,
אנחנו מונעים מהם צ'אנס בעתיד.
כאשר אנחנו סולחים, זה לא אומר כי אנחנו צריכים להסביר או לתרץ ולסלוח
על המעשים הקשים הנפשעים והזדוניים, כי כאשר אנחנו סולחים אז אנחנו נותנים
הזדמנות נוספת לחיים לפנות לכיוון טוב יותר. סליחה עצמית או סליחה לאחרים אומרת כי החלטנו לקחת אחריות ולפעול בשביל להבטיח כי מה שזה היה אשר קרה לנו או מה שזה היה שעשינו,
כבר לא יקרה שוב, ולעתים קרובות לא רק שלא יקרה לנו שוב,
אלא גם שלא יקרה שוב לאחרים.
אם אנחנו לא סולחים אז אנחנו מורידים את עצמנו ומצרים את צעדנו,
אבל בתרגול של סליחה המהות המרפאה יכולה לרפא אותנו וגם את האחרים
כמו גם את פצעי העבר של האנושות.
5
יש עניין לא פשוט בקטע של סליחה,
יש מקרים כל כך מזעזעים ונוראיים אשר עליהם נראה לנו פשוט כי 'אי אפשר לסלוח'.
ועדיין, מתברר כי אנשים סלחו על דברים מאוד קשים,
כמו אנשים שהיו בשואה וסלחו. ויש גם דברים כמו התעללויות, מאוד קשה לאדם לסלוח על טראומות מסוימות, ועדיין, מה שנאמר לנו כאן, זה שכאשר אנחנו סולחים, אנחנו מפרידים את המעשה מן האדם,
אנחנו מבינים ותופשים כי האדם הזה נלכד לתוך טירוף או שיגעון בו הוא היה מחובר לישות שלילית,
משהו אנרגטי נמוך וזדוני אשר הפעיל את האדם הזה לעשות מעשי זוועה.
בסליחה אנחנו לא סולחים על הזוועה אשר במעשה,
אלא סולחים לאדם כי השתלטו עליו ישויות זדוניות.
האם אתם יכולים להעיד על עצמכם כי אי פעם כעסתם עד כי יצאתם מגדרכם מכעס
וכמעט הייתם או ממש הייתם אלימים ?
כאן מתואר מצב בו ברגע של איבוד שליטה אנחנו יכולים להיות מחוברים עם ישות שלילית,
ומי שכעס פעם יודע עד כמה קשה לזכור אחרי המקרה, מה בכלל קרה וכיצד הגענו לכעוס כל כך,
ממש נמחקת לנו התודעה כאשר הכעס שולט ולא אנחנו.
ההפרדה הנדרשת בין האנשים אשר ביצעו את המעשה הנפשע, לבין המעשה הנפשע עצמו היא קשה מאוד, וכל כך קשה עד כי היא נראית לעתים 'בלתי אפשרית', זכרו כי אנחנו לא חייבים לסלוח, אבל יכולים לסלוח, והסליחה היא לא סליחה לאדם אחר או עבור אדם אחר, כי אנחנו סולחים כדי לשחרר את עצמנו מן הכלא
של הפחד הסבל, הכאב והכעס הנמצאים בתוכנו כתוצאה מהטראומות של העבר.
המשימה כאן היא לקחת דף ולחצות אותו באמצע לשני חלקים,
בצד אחד לתאר את המעשה הפשע או את המעשה אשר היווה לגבינו טראומה או קושי,
בצד השני של הדף נסו לתאר את האנשים אשר עשו את המעשה,
קודם כל תנסו לתאר את הקושי שיש לכם עם האנשים האלו ואת הרגשות השליליים שיש לכם כלפיהם.
ואז, נסו להיזכר כיצד ראיתם אותם לפני האירוע הטראומטי, נסו ליצור את הדמות שלהם בצורה חיובית,
נסו לתאר אותם ללא הישות השלילית שהם נשאו עליהם ואשר פגעה בכם.
תקווה
לכולנו יש את היכולת לשמור על הטוב של האחר
ולתת את האמון שלנו עצמנו כדי לסלוח למישהו או למשהו
אשר אנחנו חשים שהוא פחות מאיתנו ואשר גם הוא נמצא בבני האדם,
בשביל לזכות בהזדמנות חדשה לחיי האדם באשר הם בכול מצב ומקרה,
תקווה היא הידיעה כי זה אפשרי לסלוח ולשנות כיוון.
אם נאבד את התקווה לא נוכל לפתוח את דלת הסליחה לעתיד טוב יותר
ונלך לאיבוד מתוך חוסר היכולת שלנו למצוא הווה ועתיד טובים יותר
כי לא יצרנו בתוכנו את האפשרות להכילם ולקבלם.
6
את כל תהליך הסליחה אנחנו עושים כדי לנסות לפתוח בחיינו דלת לעתיד טוב יותר.
נסו לתאר בעיניי רוחכם, לספר למישהו או לכתוב על דף,
כיצד הייתם רואים את העתיד הזה בעיניי רוחכם ?
כיצד אתם רואים את החיים שלכם עם סליחה ?
וללא הסבל והכאב אשר חוסר של סליחה מותיר בחייכם שלכם
וגם בחיים של אחרים אשר להם אתם יכולים לסלוח.
התיאור של חיים עם סליחה מאפשר לפתוח את דלת התקווה לעתיד טוב יותר ומותנה ביכולת שלנו להחליט לשנות את הגישה שלנו ולנוע מגישת "אני הקורבן" לגישת "אני אחראי לחיי שלי עצמי".
המשכיות
המשכיות מאפשרת לנו להמשיך ולהתקדם בהווה ולתוך העתיד של חיינו,
המשכיות יש לא מתוקף היותה של הסליחה חלק מחיינו
אלא היא סגולה וחסד של המין האנושי והאפשרות של האדם להמשיך בחיים
ובמעברים בין הדורות ברצף של גדילה המשכית, ואשר דרכה ניתנת האפשרות
להמשיך לכול אלו שימשיכו לנסות, עם דבקות ומסירות, עם חופש ואמונה,
המשכיות זאת אשר יכולה לחיות ולהיות בכול אחת ואחד מאיתנו
כמו חיסון אשר בלעדיו לא נהיה מחוברים למטרה האנושית
הנאצלת אותה אנחנו משרתים.
היכולת לסלוח מחברת אותנו שוב לבני המין האנושי,
והעוצמה של כל אחד ואחת מאיתנו הופכת להיות העוצמה של כולנו.
עם היכולת לסלוח אנחנו מתרגלים את האפשרות לאהבה ולכמיהה
להמשכיות החיים מתוך נאמנות פנימית ומסירות.
7
בדיוק כפי שיכול לקרות מצב בו משהו כמו ישות שלילית (5) משתלט על החיים של האדם ומנהל אותו לעשות מעשים נפשעים, החיים של האדם יכולים להיות גם היכל מקודש לאיכויות ומהויות מופלאות ומאירות, כמו למשל : סובלנות, הבנה, אכפתיות, רצון וכד'.
נסו לתאר לעצמכם איזה איכויות ומהויות הייתם רוצים לשאת בתוככם,
ביכולתו של האדם לשאת איכויות ומהויות הוא נושא מאורות חשובים עבור עצמו,
עבור הבורא ועבור אנשים רבים אחרים, אנחנו ממש יכולים לשאת איכויות ומהויות מסוימות
ובהאירן את חיינו, גם להאיר את החיים של אחרים ובכך להעניק אפשרות של חיים חדשים
או לידה מחדש לעצמנו ולאחרים.
ואם הצלחתם לסלוח, אז כבר יש לכם זרע קטן של איכות גדולה וחשובה זאת אשר נקראת "סליחה".
בברכת בהצלחה בתהליכי הסליחה
Remind אפרת לביא
