26
מורים אמתיים - ब्राह्मणवग्गो - Brāhmaṇa 

אינך משתוקק לשום דבר
אז בכל ליבך
תעצור את הזרם.
כאשר העולם יתמוסס
הכול יתבהר.

תלך מעבר לדרך זו או אחרת,
אל החוף המרוחק יותר
בו העולם מתמוסס
והכל מתבהר.

מעבר לחוף הזה
ומעבר לחוף המרוחק יותר,
מעבר למעבר,
במקום בו אין התחלה, ואין בו סוף.

ללא פחד, תלך.
תחשוב.  תחיה בטוהר. הייה רגוע.
תעשה את עבודתך, במיומנות.

ביום זורחת השמש,
והלוחם זורח בשריונו.
בלילה זורח הירח,
והמורה האמתי זורח במחשבתו.

 

ביום ובלילה
האדם אשר התעורר
זורח בזוהר של הרוח.
המורה האמתי מוותר על הרוע.
הוא צח.
הוא שוכח הכול.
הוא לא נעלב והוא לא מעליב.
הוא לעולם לא מחזיר רעה תחת רעה.

אבוי לאדם
אשר מרים את ידו על חברו,
ואבוי עוד יותר לזה
המחזיר מכה תחת מכה.

עמוד בפני הנאות החיים
ובפני הרצון לפגוע - עד אשר הסבל ייעלם.
לעולם אל תעליב
על ידי מחשבה מילה או מעשה.

כבד את האדם שהתעורר
ומראה לך את הדרך.
כבד את אש קורבנו.

שיער מסובך, ייחוס משפחתי או מעמד
לא הופכים אדם למורה אמתי
אלא האמת והטוב.
אשר בהם התברך.

השיער שלך מסובך
ואתה יושב על עור של צבי.
איזו טיפשות !
כאשר בתוכך אתה שחוק מתאווה.

בגדי המורים האמתיים הם בלויי סחבות.
הוורידים שלהם בולטים,  הם מרזים.
לבדם ביער
יושבים וחושבים.
האדם לא נועד להיות שליט.
המורה האמתי אינו מתגאה לעולם.
הוא לא מזלזל בזולת.
אין לו שום דבר, לכן לא חסר לו שום דבר.
הוא איננו מפחד. הוא איננו רועד.
דבר איננו קושר אותו.
הוא חופשי עד אין סוף.

אז תחתוך את הרצועות
ואת השרוכים ואת החבלים. תשחרר את הקשרים.
תפתח את דלתות השינה  ותתעורר.

מורים אמתיים סופגים את
העלבונות והיחס הרע
מבלי להגיב.
כי רוחם דומה לצבא.
והם אינם כועסים לעולם.
הם מקיימים את הבטחותיהם.
הם אינם סוטים לעולם, הם נחושים בדעתם.

הגוף הזה הוא גופנו האחרון, הם אומרים
כמו מים על עלה לוטוס
או כמו גרגיר חרדל על קצה של מחט,
גם הוא אינו נדבק.
כי  הגיעו הם אל קץ הסבל
והשתחררו מהמטען שלהם.
הם מסתכלים עמוק לתוך דברים
ורואים את טעמם.
המורה האמתי מבחין
ומגיע אל סוף הדרך.

הוא איננו שוהה
בחברת אנשים אשר יש להם בית
או בחברת אנשים אשר סוטים.
הוא לא משתוקק לשום דבר,
הוא ממשיך לנסוע לבד.

הוא איננו פוגע בשום דבר.
הוא לא הורג לעולם.
הוא מתהלך באהבה בין שונאים,
בשלווה ובניתוק בין הרעבים והרגזנים.

כמו גרגיר חרדל מחוד המחט
נשרה ממנו השנאה,
והתאווה, והצביעות והגאווה.
הוא איננו מעליב איש.
עם זאת הוא דובר אמת.
המילים שלו ברורות
אבל לעולם לא חריפות.

כל מה שאיננו שלו הוא מסרב לקחת,
טוב או רע, גדול או קטן.
הוא לא משתוקק לשום דבר בעולם הזה
ולשום דבר בעולם הבא.

הוא בן חורין.

לא משתוקק לשום דבר,
לא מפקפק בשום דבר,
מעבר לשיפוט ולסבל
ולהנאות של החושים,
הוא עכשיו מעבר לזמן.
הוא טהור וחופשי.

כמה נקי הוא.
הוא הירח.
הוא רגוע.
הוא זורח.

מפני שהוא הלך
חיים אחרי חיים
בדרך הבוצית והמסוכנת של האשליה.

הוא לא רועד
או תופס או מהסס
הוא מצא שלווה.
בשקט
הוא מוותר על החיים,
על הבית ועל הנאות התשוקה.

שום דבר אשר שייך לאנשים לא יעצור אותו.
שום דבר אשר שייך לאלים לא יעצור אותו.
שום דבר בכל הבריאה לא יעצור אותו.

התשוקה נטשה אותו, לתמיד.
הסבל נטש אותו, לתמיד.

הוא רגוע.
בו נטמן הזרע
של חיים חדשים.
הוא כבש את כל העולמות הפנימיים.
בקור רוח
הוא רואה בכל מקום
את הנופלים ואת הקמים.

ובשמחה גדולה
הוא יודע כי הוא סיים
הוא התעורר משנתו.

והדרך שהוא הולך בה
לא ידועה לבני האדם,
אפילו לא לשדים ולאלים,
בזכות הטוהר שלו.
אין בו אתמול, אין בו מחר,
ואין בו היום.

אין לו שום דבר,
והוא לא משתוקק לשום דבר.
הוא מלא כוח. חסר פחד, חכם, מרומם.
הוא התגבר על כל המכשולים.
הוא רואה בזכות הטוהר שלו.
הוא הגיע לסוף הדרך,
על פני הנהר של חייו הרבים, מיתותיו הרבות.

מעבר הסבל של הגיהינום,
מעבר שמחת גן העדן הנעלה, בזכות הטוהר שלו.
הוא הגיע לסופה הדרך.
כל מה שהיה עליו לעשות, עשה.
ועכשיו הוא יחיד במינו.

​

​