בדף זה : מגן המזרח, מגן המערב, מגן הצפון ומגן הדרום.

​

מגן הדרום

- - - - - - -

אדמה אדומה
מגן הדרום
ילד מלא התפלאות
למד אותי לסגת ולהניב
צחוק הנו הנתינה שלך
בתמימות וחדווה שמחים
קח אותי בתעתוע אל המקום
של הילדות והילדים הקטנים.

​

קלף – 9
מגן הדרום
תמימות והילד הפנימי
 

מגן הדרום הוא המגן של הילד הפנימי וכמו כן גם של המקום בו מתחילים החיים הפיזיים.
אדום – הצבע של האמונה, זה הצבע של הדרום בגלגל הרפואה או החישוק הקדוש.
מן הדרום עד הצפון, הדרך האדומה הטובה של הליכת הארץ שלנו,
מובילה אותנו אל הניסיונות אשר נותנים לנו הבנה של חיים בהרמוניה.
בשבטי המערב, הקוויטה והעכבר יושבים בדרום
ובשבטי המזרח הדרבן זוהי ההוויה של היצור אשר מחזיקה את האנרגיה של הילד.

בחיי היומיום שלנו,
העצמי המבוגר שוכח לעתים קרובות להרשות ולתת לפליאה והתהייה על היופי של החיים להיכנס למרחב הלב
והסרקזם משתלט. במשך הזמנים האלו האגו מתחיל לפחד מהאבדן של ההערכה העצמית והורס ומחרב את התכניות הטובות ביותר שיש כדי להשתמש ביצירתיות בדרך חיובית.
פחדים יכולים להרוס את הסינכרוניות התוססת והמנצנצת של התזמון הפנימי שלנו
ולהטיל את הלכלוך והפסולת על המושלמות של היחידניות היפה שלנו.

המסתורין הגדול יצר את כל האנשים בתוך המרחבים הקדושים שלהם עצמם,
עם היכולות והמתנות והכישרונות שלהם עצמם.
הילד של מגן הדרום יודע את זה והוא יותר מאשר מוכן לאפשר לאחרים לחלוק ביצירה המשותפת,
להשתמש בכול הכישרונות על-מנת לשפר את השלם.
במשך הזמן שנהייתי יותר מדיי רצינית ניתן לי הלימוד על המגן של הדרום.
 

ישבתי על הגבעה לצדו של בקע הקניון הגבוה מעל הרעש של העיר,  מסתכלת לדרום ונכנסת אל הדממה של לב שקט.
מצד ימין היה הקיר הגובה של הקניון הצר המכוסה בשיחים ענקיים של מרווה ירוקה,
קקטוס נופלס -נופליטיס – Nopales cactus (סוג של קקטוס דומה לצבר שהעלים שלו טובים למאכל)
ודרבנית ריחנית (צמח ה-דולפיניום).
זה היה ראשית האביב והמקום בו ישבתי היה נקודת התצפית המושלמת כדי להסתכל על כל הגיא הצר של הקניון.  
התרגשות טל הבוקר המוקדם על המרווה והדרבנית מילאו את חושיי בבישום עשיר.
עצמתי את עיניי והייתי בתהילת היותי חיה.

קולו של סבא – Taquitz – טקוויז מילא את ראשי והוביל אותי אל מקום בתוך עצמי אשר החזיק את ההבנה של מגן הדרום. הוא הושיט את ידו מן הדרך הכחולה של הרוח לגעת בלבי והציג אותי לפני ילדה קטנה אשר רכבה על גבו של הקויוטה.
הסתכלתי עליה בעיניי התודעה-Mind שלי כאשר היא התפתלה בדרכה במעלה שביל הקניון הצר מצחקקת
כשהיא מלטפת את הקויוטה אשר שירת בתור כלי התובלה שלה.

סבא טקוויז אמר לי להבחין בדרך העדינה של הווייתה.

הוא אמר :
" היא יכולה להיראות כמו ילד רגיל, אבל תסתכלי על הקשר והחיבור שלה עם הקויוטה,
אין בה כל פחד.    לקויוטה אין חשק לעשות עליה טריקים ולרוץ מהר למרחקים כדי שהיא תיפול".

התחלתי להבין למה קוראים לקויוטה רמאי, נוכל, תכסיסן.
קויוטה מלמד את היופי שיש באמון שלנו ובתמימות שלנו עד אשר אנחנו הופכים להיות יותר מדיי רציניים,
ואז הוא חוזר על עקבותיו כדי לרמות אותנו החוצה מתוך הפוזפוזיות – יהירות ושחצנות וגאוותנות
אשר ממסכים את הפחדים שלנו ואת הרצינות שלנו.
אם אנחנו שוכחים להיות ילדים ולקחת את החיים בצחוק ובקלילות אז קויוטה מגיע לשם כדי להטריד אותנו
ולהציק לנו עד אשר אנחנו מוותרים ומשחררים את הכאב הפנימי אשר מונע מאיתנו לחוות את שמחות החיים.
 

הילדה הקטנה רכבה למעלה עד לסלע הגדול היכן שאני ישבתי והושיטה לי סל ובו שלושה פריטים.
היא התחילה לצחקק והקויוטה גלגל בעיניו ואז צחק ביללה.
הקול של סבא טקוויז מילא את ראשי והדריך אותי להסתכל על המתנות בסל :
"מתנות אלו הן הסמלים של שלושת הנתיבים להבין את מגן הדרום. תגעי בהם ותקשיבי למשמעות שלהם".
 

הרמתי את המתנה הראשונה. זאת הייתה בובה של היוקה – Heyokah
הנתיב הראשון להבנת חכמת הילד זה הרוח – Spirit של העליצות השובבות והמשחק, כך הוא אמר.
אם את יכולה לצחוק על המאורעות אשר מפשיטים אותך מגאוותך מרוכזת האגו אז תשובי אל התמימות והענווה.
זה מן המקום הזה של ההתחלות החדשות ש, כל הדברים הופכים להיות ברורים ומלאים באמת.
הרצינות של המבוגר לא יכולה להרוס את היחסים שלך עם אחרים אם את מכבדת את חכמת הילד של איזון הקדושה עם חוסר הכבוד. לכול הדברים יש את המקום והזמן שלהם.
הם מאפשרים ומרשים לצחוק להביא את האיזון אל תחושת העצמי".

אז סבא טקוויז אמר לי להחזיק את המתנה הבאה כאשר הוא הסביר את המשמעות.
זה היה כדור אדום מבריק. ברגע שנגעתי בו זינק החוצה מידיי וקפץ במורד הקניון
כאשר הילדה הקטנה והקויוטה מקפצים אחריו, צוחקים כשהם רודפים אחריו.  
כושר פיזי זה הנתיב השני של מגן הדרום. לדעת ולהכיר את השמחה של השימוש בגופך,
לפתח את המיומנות והחסד אשר מגיע עם המשחק ולהרשות לגוף לפתור את עצמו מהמתחים של עולם המבוגרים.
בדרך הזאת,
זה יהיה קל יותר לבטוח בעצמך ללכת באיזון. היכולת לדעת מה הגוף שלך יכול לעשות, ומה הם הצרכים שלו,
ואיך לתת לו את החופש להבעה שלו עצמו זה הנתיב השני כדי שתהיה לך אמונה בעצמך".

אני שאלתי את הסבא : "אבל האם למגן הדרום אין אמון באחרים בחיים ובתכנית של המסתורין הגדול ?"
איש הרפואה הזקן חייך ואמר :
"את לומדת במהירות קטנתי, כמובן שזה כך. את חייבת עכשיו לראות את הערך של אמון.
תדעי כי תמיד את יכולה לבטוח בכול דבר חי להיות בדיוק מי ומה שהם בכול רגע נתון.
החברה שלך – קרול יונה כחולה אמרה לך מזמן מאוד כי רק כאשר את שוכחת להתבונן מה היא המהות של כל אחד באמת, אז ההקרנה של מה שאת רוצה שהם יהיו מביאה את הקויוטה לרמות ולעשות לך תכסיסים
אשר יוציאו אותך מן האשליה.
ואז הוא המשיך,
לאזן את הגוף זה המפתח כדי להתבונן באמת אשר בתוך כל הדברים.
אם את משתמשת בגוף רק בשביל עבודה, הוא מתעייף ומסתבך.
אם את מאזנת את הגוף עם משחק פיזי הוא יכול לשחרר את הרעיונות האלו של להיות עבד לעבודה.
בעשותך כך את תמצאי כי אין צורך להחזיק טינה.
אם לגוף שלך אין כל טינה אז המחשבות שלך הופכות להיות בהירות יותר.
אין כל מתח אשר יעצור אותך מלבטוח בעצמך ובאחרים, או ביופי ובאיזון של התכנית של המסתורין הגדול".

אני הבנתי ולקחתי את מסר הידיעה של דרך הנתיב השני אל תוך לבי
כדי לשומרה בטוחה ואז שלחתי ידי אל הסל למתנה השלישית אשר הייתה ראי.
 

הילדה הקטנה והקויוטה הגיעו כאשר הם מנתרים ומדלגים 'גלופ' במעלה השביל כדי להחזיר לי בחזרה את הכדור האדום והם עשו כאילו הם זורקים את הכדור לתוך הסל והכדור החליק ושבר את הראי.
הזדעזעתי ונחרדתי מן הדמות של פניי המנופצים, ואז פתאום הסתכלתי עמוק לתוך עיניי האובסידיאן של סבא טקוויז.

סבא טקוויז צחקק ואמר :
"אל תדאגי, זה חלק מן השיעור של מגן הדרום.
כאשר תוכלי להרוס את האשליה של מי שאת לאחרים ולהיות את עצמך, אז תשחזרי התמימות שלך".

כאשר הסתכלתי בראי ראיתי הרבה השתקפויות קטנות של פניי. כל פיסה שבורה החזיקה תמונה שלמה.
אני התחלתי להבין ולתפוש כי יש הרבה צדדים ופנים של עצמנו אשר אותם אנו מראים לאחרים.
זה כמעט תמיד היה מה שרצינו כי הם ייראו וזה מבוסס על איזה פנים הביאו לנו אישור וקבלה.
אני ידעתי כי הדרך לזכות מחדש באמת של מי שהייתי תימצא בתוך הילדה הקטנה.
ילדה זאת שבפנים הייתה המהות של ההתחלות האישיות שלי ולא נשאה שום דבר מפחדי המבוגר. היא תהיה המורה שלי, ותעזור לי ללמוד לשבור לנפץ את מראות החשיבות העצמית ולצחוק מן הציפיות או ההקרנות אשר אחרים שלחו בדרכי.
זה היה בסדר O.K להיות אני שוב.

סבא טקוויז חייך ואמר :
" כן, את הבנת כי הנתיב השלישי אל מגן הדרום הנו דרך להיות מי שאת ולהבין את היופי
של המהות האורגינלית המקורית הזאת. את לא צריכה לשנות את התמימות הזאת ולהיות בלתי יציבה וכאילו ילדותית בשביל אף אחד. זוהי מתנה בשביל אחרים לראות את ההשתקפות הזאת כדי שהם יהיו יכולים להסיר את המסכות של הפחד שלהם ולראות כי גם הם מחזיקים את היופי הזה בילד הפנימי שלהם.
דרך להכיר ולדעת את הילד הפנימי את תחזירי ותשיבי אמונה בחיים ותתפסי את הפליאה של היותך חיה".
 

הודיתי לשלושת המורים שלי של המגן הדרומי והצעתי טבק לארבעת הכיוונים, אמא ארץ ואבא שמים.
זה היה יום טוב להיות חיה, יום טוב לצחוק, ויום טוב להתחיל מחדש שוב.

אם מגן הדרום מאותת בדרכך הוא מסמל לך . . : 
הקלף של מגן הדרום מסמל לך את הזמן לחזור אל החלקים הילדותיים של העצמי אשר לא צריכים תמיכה מן האגו.
תסתכל/י על איך את/ה יכול/ה להיות ענווה בסיטואציה הנוכחית. תאזנ/י עבודה עם משחק וקדושה עם חוסר כבוד.
במילים אחרות, את צריכה להפוך את עצמך לקלילה יותר ולקחת את הדברים יותר בקלות
ולהיפטר מן החלקים העצבניים והמתוחים של העצמי לפני שאת יכולה להמשיך.

זה יכול להיות זמן לעשות איזשהם תרגילים פיזיים
כדי לשחרר את השרירים התפוסים או לצחוק ולשחרר ולהרפות את הזבל המתוחכם והמסובך שלך.
תפסיקי להיאחז כל כך בלחץ ותזכרי איך לבטוח.
איך את יכולה לבטוח במישהו או במשהו כאשר הדמות בראי היא לא באמת את ?

בכול מקרה, קלף מגן הדרום מתעקש כי הילד הפנימי מנסה ללמד אותך משהו לגביי איך להתמודד עם המצב והסיטואציה.
להקשיב ולבטוח בכלב הקטן או בשובב בפרחח הקטן, הקונדס הקטן,
כי הוא יכול לשחזר ולהשיב חלק מן הקסם האבוד של החיים.
תזכרי, שובבות, עליצות ומשחק מרפאים עולם של יגון ומצוקה.
כמה שאת לוקחת את המשחק יותר ברצינות, ככה יש פחות סיכוי כי מישהו מאיתנו יזכה וינצח.