ועוד שנכתב וקשור לאותו עניין .... :

החיים שהצלחתי לעבור בילדות היו חתיכת מערבולת לא פשוטה.
הייתי בת שנתיים שהוריי סיימו את מערכת הזוגיות הקשה שלהם ואמי נחתה איתי אצל הוריה,
רוב הילדות חלפה עליי אצל סבאים וסבתות דודים ודודות וילדה אחת מסתובבת בעולם עם מזוודה קטנה כזאת.
למרות שהאנשים בעולם היו בטוחים שלא אגיע בשלום אפילו עד לגיל 20
תמיד היו לי 2 רגליים מחוברות לאדמה וראש לגמרי בעננים.
בגיל 17 הגעתי לראש-פנה לבקר חברים ופגשתי נער מקסים.
הוא היה בדיוק כל מה שאני לא ואני הייתי גם כזאת בשבילו.

אחרי זמן קצר הוא נתן לי לקרוא את הספר :
'חיפוש אחר המופלא'
וסוף סוף בחיים האלו משהו היה נראה הגיוני בעלילה.
מאז חלפו 35 שנים.
כאשר הוא קורא ספר הוא קורא אותו לפחות 2 עד שלוש פעמים.
הוא באמת זוכר מה כתבו שם ויודע לתאר במה דברים אמורים.
לעומת זאת אני בכלל יצור ממחוזות אחרים.
הקריאה אצלי זה סוג של מסע,
יש קריאות שהן בפירוש בריחה,
אבל אני אף פעם לא זוכרת מה בדיוק כתוב וגם לא מתיימרת.
לעומת זאת חשובה לי במיוחד ההבנה.
כי כאשר אני מבינה אז תודעתי ממש מרוצה !
מתרחבת, נוסקת ואני איתה.
מבחינה רגשית זה מרגיש כמו ריפוי גדול ושקט ושלווה.

אני אוהבת ליצור, התחלתי לצייר בגיל שנה, אני אוהבת לרקוד מאז שהייתי ממש קטנה.
לבשל, לכתוב, לטייל בשדות ולטפס על הרים ולשחות ולטייל בגינה
נולדתי בן-אדם מוטורי, את המרכז השכלי היה לי קל לפתח, על המרכז הרגשי אני עובדת רוב הזמן.
אני חיה עם אדם רגשי-שכלי.
לא יודעת מה אתם, כל אחד ואחת ממכם.
אבל כל אדם, הוא בדרך כלל או רגשי עם נטייה לשכליות או רגשי עם נטייה למוטוריות
או שכלי עם נטייה לרגשיות או שכלי עם נטייה למוטוריות.
או מוטורי עם נטייה לשכליות או מוטורי עם נטייה לרגשיות.
למה כדאי וחשוב לדעת את זה ?
טוב זה בערך כמו למה כדאי וחושב להכיר את עצמנו, לדעת את עצמנו.
אם אנחנו מכירים את עצמנו אז אנחנו יודעים מה יש והיכן צריך להתקדם.
אם מישהם ממכם יכולים לחקור ולגלות איזה טיפוס אנושי אתם
אז זה שלב חשוב ומלמד בהתבוננות בדרך האזוטרית.
Fabeni אפרת Remind לביא