רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע
Remind
תרגילים לאימון התודעה
לא להיכנס לרשתות חברתיות ו/או לאינטרנט לראות חדשות או לבדוק מייל אלא בזמנים מוכוונים מראש....
אם מורגלים לעשות את זה הרבה אז לא יותר מפעם ביום בשעה קבועה
עדיף יום כן יום לא בשעה קבועה שהיא לא בבוקר או בערב..
בבוקר אנחנו ממשיכים ללכת עם הרשמים האלו כל היום...
בערב אנחנו יכולים בקלות ללכת לישון איתם ולקום איתם...
עדיף משהו בין השעות 12.00-16.00 פעם ביומיים מקסימום...אפילו פעם בשלושה ימים
אלא אם כן אתם ממש חייבים את זה לעבודה שלכם...
וגם...לנתק את הנייד מהתרעות.
לאסוף רשמים ניטראלים...מה זה אומר ?
רשמים בלתי תלויים בכם או במצב מסביב
משהו שאתם יכולים לקרוא בלי שאתם יותר מדי מזוהים עם העניין...
טיול בסביבה הקרובה למקום עם טבע או צמחייה.
יש הכוונות לטיול תודעה, אפשר לראות בטיול עד כמה התודעה מלאה בכול מיני מחשבות
עד כמה אנחנו יכולים לא לשים לב בכלל לנוף, לעצים ולצמחים ולציפורים ובעלי חיים ואנשים
כאשר תודעתנו עסוקה בלחשוב בעצמה על כל מיני דברים ועניינים...
אפשר לכוון את השעון...אחרי 10 דקות טיול הוא יצלצל...
באותו רגע הוא ייקטע את רצף המחשבות ואפשר יהיה לשים לב לסביבה,
להסתכל מסביב ולראות היכן אנחנו באמת בהווה. להיות יותר 'נוכחים'.
יש תרגול של מדיטציה של טיול בו שמים לב בכול פעם למקום אחר בגוף
הולכים ושמים לב לתנועות הרגליים...הידיים ועוד...
בכול יום לעשות תנועות אפילו לעשות קצת תנועות...
להמציא עד כמה שאתם מסוגלים תנועות חדשות
להשתמש בגוף בצורה חדשה ולא מכאנית
ללכת אחורנית באזור בטוח...להתיישב בצורות בלתי רגילות
להיות יצירתיים בשימוש במרכז המוטורי
*וגם אפשר ומומלץ לשים מוזיקה ולרקוד
'טריקים של תודעה' :
כדאי לעשות עם אדם אחר או בקול רם ו/או בעזרת מחברת וכלי כתיבה או על המחשב
* לספור נגיד מן הספרה 10 כלפי מטה ...וגם בעשרות מ : 100 כלפיי למטה
* להגיד את צבעי הקשת לפי הסדר ואז הפוך
להגיד מילה ואז להוציא את כל הסימוכין שיש לנו על אותה מילה
(אם בצוות אז אחד אומר מילה והשני/יה אומר את כל הסימוכין שיש ...שמתחיל להיגמר מה להגיד מחליפים תפקידים)
לעמוד על רגל אחת ולענות על שאלות פשוטות כמו מס' תעודת זהות, גיל, מצב משפחתי וכד'
להחליף רגל...וגם לעמוד על רגל אחת בעיניים עצומות ובידיים שלובות...זהירות לא ליפול !
למצוא בכול יום לפחות במשך חצי שעה זמן למחקר של משהו
זה יכול להיות כל דבר שמעניין אתכם...לעסוק במחקר ולאסוף נתונים ועדיף גם באיזשהו שלב כדאי לרשום את המחקר...לאסוף את המחקר בקובץ מחקר או מחברת
פעם בשלושה ימים לחשוב על מישהו היקר ללבכם וליצור איתו קשר
להשאיר הודעה בווטצאפ ...להתקשר ...מסנג'ר...משהו כזה
העיקר ליצור קשר עם אדם אחר שאתם מוקירים.
לגדל צמח או חיה ולא לשכוח לטפל ביצור החי הזה
מדי פעם לבשל לעצמכם ארוחה טעימה, אפשר לפעמים גם לבשל ולהזמין חברים
או לבשל ולהביא אל חברים או קרובים, גם לסדר את השולחן ולשטוף את הכלים .
מומלץ אחר כך לכתוב דו"ח לגביי העניין
(מה הרגשתם...האם האוכל שבישלתם מצא חן בעיניכם ? האם הייתם גאים בתוצאות או מתנצלים ?
כיצד הגיבו אחרים ועד כמה זה השפיע עליכם...מה ההבדל בין ארוחה שאתם מכינים לעצמכם לבין ארוחה עם אחרים וכד'... כל מה ש, עולה לכם)
לכתוב 'יומן התבוננות עצמית'
בכול פעם שיש לנו התבונות עצמית...פעם בשעה...פעם ביום או פעם בכמה ימים
להוסיף מדיי פעם ליומן רשמים של התבוננות עצמית
לעשות אוסף של 'אניים'
להתבונן ב 'אניים' ולקרוא להם בשמם...שם, אפיון, מה הם נוטים להגיד, מה הסגנון שלהם וכד'
מדי פעם לצייר ולנגן
לא. אתם לא צריכים לדעת לצייר, זה פשוט בריא לתודעה שלנו לעסוק בדברים שהם לא רק מילים
פשוט לקשקש על איזה דף עם עט או צבע, לקשקש על איזה כלי נגינה
לעשות מדיטציה
או אחת שאתם מכירים או משהו מהאינטרנט שאתם מתחברים אליו
קישור לספריית המדיטציה באתר
יש מדיטציות נחמדות באינטרנט (למשל כאלו עם ג'ו דיספנזה)
לשים לב לכמות מסוימת של זמן איכות ביום שלנו...להשתדל שהזמן ילך ויגדל ככול שהשנים חולפות
אפשר להתחיל בזמן קצר של קריאת חומרי עבודה ו/או תרגום של חומרי עבודה, מחקר, זמן איכות של טיול וכל מה שאתם מוצאים לנכון ויכולים לשייך אותו לזמן התבוננות עצמית, תרגול ולימוד.
בהצלחה
Fabeni
תרגולי תודעה
האיש הרעב
יש את המעשייה על ההוא שהיה רעב...וכול הנותר לאכול היה חרא...לא הייתה לו ברירה והוא נאלץ לטעום...
בהתחלה זה היה ממש נורא ואיום...ממש חרא ! אבל שוב ושוב הרעב שבר אותו...
ולאט לאט הוא פשוט התרגל לאכול חרא ! יומאחד הוא מצא עץ מלא דובדבנים...הוא שפשף את עיניו בהשתאות...
ודי מהר הוא אמר לעצמו "הדובדבנים האלו בטוח לא בשלים ונורא חמוצים..."
והמשיך כהרגלו לאכול חרא...בחיים יש משהו מזה...אנשים יכולים להיות כל כך רגילים לאכול חרא...
עד ש, אפילו אם הם עומדים מול הטובה באפשרויות...במקרים רבים לא מאמינים...כי רגילים.
נ.ב
זה עדיין לא הופך את החרא למעדן טעים וגם לא ממתיק את הדובדבנים..!
יש גם את המעשייה על האיש שהיה מאוד רעב, הוא ראה איש מוכר פירות מאוד יפים ואף לא יקרים
ובפרוטות האחרונות אשר היו מצויות בכיסו הוא מיהר ורכש קילוגרם שלם של פירות יפים
והתיישב מיד בצד הדרך לאוכלם, הפירות היו חריפים ביותר, והוא ממש התאמץ לא לירוק אותם מיד !
הוא ישב ואכל וגנח וגנח ובכה כי זה היה כל כך חריף.... !
באיזשהו שלב מישהו עבר ליד האיש הזה
ושאל אותו...למה אתה בוכה ? והאיש סיפר שהפירות שהוא אוכל נורא חריפים !!!
מובן וברור כי הם חריפים...אתה אוכל פלפלים חריפים מאוד, צריך לאכול מהם רק מעט !
אבל הייתי נורא רעב, ענה האיש, ובכספי האחרון רכשתי קילו שלם, עכשיו אוכל את כולו !!!
יש את המעשייה הזאת על האיש שהיה רעב, בקושי היה לו מספיק כדי לקנות כיכר אחת של לחם מדיי שבוע,
בהגיעו אל המאפייה היה מריח את הלחמים הטריים ואת העוגות המפתות ומדמיין את טעמם הנפלא.
יום אחד מצא על דלת המאפייה מודעה בה היה כתוב "מחפשים עוזר במאפייה" ,
האיש נרתם מיד לעבודה במאפייה וברבות הימים למד להכין מאפים מופלאים בעצמו.
השנים חלפו וכאשר הצליח לחסוך מספיק כסף הוא פתח מאפייה בעצמו, המאפים המופלאים התפרסמו מאוד ובמשך הזמן הגיעו אנשים צעירים לעבוד אצלו וללמוד את רזי הסודות המופלאים של המאפים הקסומים, לאופה לא היו מתכונים ברורים ומדויקים, וגם לא הוראות חד משמעיות, אבל בנוכחותו למדו האופים את רזי הקסם המיוחדים, הם למדו להמתין בסובלנות עד להשחמה מדויקת של דברי המאפה, הם למדו לשים ברגישות מספיק טעם וריח במאפים, הם למדו לצנן את המאפים בתנאים המתאימים ולעשות את זה עם זהירות ואכפתיות, הם למדו להבין את התנאים המיוחדים בהם המאפים תופחים ועולים,
הם למדו כי אין טעם להתרגז כאשר משהו לא מצליח להם כי תמיד ניתן לנסות שוב, הם למדו לאהוב לאפות מכול הלב.
אפרת לביא Remind