זה קרה שיום אחד נחתנו כאן, הגענו לפלנטה ארץ.
ויש את התקופה בה לומדים לאט לאט, בהתחלה לנשום ולעכל, ואז להרים את הראש ולהתבונן סביב בעולם הרחב והמוזר הזה, ולומדים מה זה ואיך קוראים לזה, ולאכול עם כפית ולחרבן בשירותים,
ואט אט תוך איזה שני עשורים אנחנו גדלים ומתבגרים,
וגם אז צריך איכשהו ללמוד להשתלב כאן בתוך הדבר הזה אשר נקרא כאן "חיים"
ולמצוא מה עושים ומה אוהבים ואת מי ועם מה ואיפה ואיך.
כל התקופה הזאת אשר בה נוצרים,
התקופה אשר בה אנחנו לומדים להשתמש בחיים ולהיות חלק מזה.

אבל, אז לפתע מגלים שזה לא רק גוף שיש לו חיים ואחרי אי-אלו פעמים רבות שקמים ונופלים ואוכלים ומעכלים ונרדמים ומתעוררים ומדברים וכל אותם הדברים אשר קשורים לתחזוקה של החיים,
לפתע יכול להיות שנוצר מצב בו משהו חסר לנו או שפשוט יש לנו איזה צורך.
כאן נמצאת צפונה האפשרות בלרצות משהו אשר יש לו משמעות לחיים, חיים עם משמעות,
מתעוררות שאלות כמו מה אני עושה כאן ?
ולמה יש לי יכולות שונות ממה שיש לחיות אחרות ? ומה בכלל באתי לעשות כאן ?
עולות שאלות ונוצר חיפוש.

 

ואז הם יכולים להיוולד, החיים החדשים.
אלו שבהם אתה יוצא למסע חיפוש ואם מתמזל מזלך ומצאת משהו בעל ערך נעלה ללמוד,
אז כן, שמה מתחילים להיווצר בך החיים החדשים.
 

גם להם לוקח זמן לגדול, ללמוד איך קוראים לזה ולהוא ומה זה מתכוון,
גם הם לוקחים לעתים כמה עשורים, והם גדלים ונוצרים..
ורוקמים רקמות חדשות ממש כמו סוג חדש של עור וגידים
אשר הם בעצם למעשה יותר כמו אור לאלוהים.
ויומאחד,
יום אחד הנך מגלה כי הם שמה בתוכך נמצאים, פועלים, חיים, קיימים.
ויש להם חיבור למשהו נוסף,
למשהו הזה אשר מאיר את החיים בזוהר העולמות האנרגטיים הקסומים הם המתנה מהבריאה ואלוהים.
יום חדש זה בו אנחנו חשים כי נולדנו חדשים ותודה להם, לבריאה ולאלוהים.
אפרת Remind לביא