כ

על כורסא של כבודו וכתר לראשו האות כ' מושיטה כף ובעזרת כף כפופה היא בוחשת בתוך כירה וכותבת כתב בו בכנות
היא נותנת ומכילה וכוללת כפרה ומסדרת כר גדול של כבוד והכרה וכבמקומו מונח כבודה.
כ' - כ, אותו הדבר כמותו, כמו, כפי שככה גם כך "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך"
וכאבי כאבך ואבקש לך מזור והקלה כי זה כאן ועכשיו וכביר כי כובד הלב
הוא מעול המשא וכובד הראש יימצא דרך במסע "כי כבדה נפשו עליו"
וישאל בנפש חפצה "מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה" זה הכבד מימין לקיבה
כי את כל הכבודה נאסוף ונמסור ונמכור בצעד קליל נמשיך לתור ולחפור בכלילות
של כליל השלמות נכבה את העבר ונכין כיבוד לעתיד מפואר, ואז האם נכבוש יצרים
בכיבוש של גבורה כי איזו גיבורה הכובשת יצרה כי כבולים אנחנו בכבלים של זמניות
אך כבישת היצר הלא היא הינה ההתאפקות וביחד איתה גם קצת הבלגה
ואז נשחרר את הכבלים ונצא להפליג בים לנצחים שם כביסתנו תריח מלוחה מזיעת ספנים
ופנינו אומרות כי אמונתנו טלה שה תמים בנה של כבשה עולת רחמים
וכולי וכדומה כי כדור הארץ הוא סוג של כוכב הנמצא בגלקסיית שביל החלב
כמו כד של חלב הנוצק בחלל מכהנת הפלנטה בקדושת היכלה של כוהנת מכילה
וירח עם כובע מצחייה מלווה אותה בסיבובה סביב שמש אורה
כוכבים ומזלות יאירו דרכה כי הכיוון הוא תמיד למרכז הבריאה
ונלגום כוס של יין וכוסות רוח קדושה בכור הכרייה של התמיד
כדבורים בכוורת נזמזם ונגיד כי ציפורה אשת משה היא כושית
ולמרות כי אף פעם איננה מכזבת כזב היא הסבירה כבר אז את כוחו
של מצב בין כוח המשיכה לכוח הדמיון וכוח האהבה
כמוהו כמו כוח רצון וכך הכהן יבש כוחו וייתן ייפוי כוח למחליפו
בלבוש כחול כמו כחול של יום חול כחלילי
ותהיה אדרת כוהנות כחלילית וכחולה כמו ספיר שמי ערב כהים
ולא כחש ולא שיקר ולא כחוש או רזה
אלא היה זה כי ידע ליטול ידיו בכיור נאה ולשים בכיסו את המפתחות
לאהבת לבבו כי זה עניין של כימייה ולא של כיבוש ייצרו.
ויש גם כירולוגיה והיא היכולת לקרוא בחכמת כף היד,
וייתן את ידה בידו ותדע היא כי אין יותר מכוחה של אהבתו וכול שנבקש בכיכר החיים
זה להשתחרר מהכלא ומסורג בריחים כי בנאמנות של כלב נדבק בכיוון ובדרך
וכמו כלה לפני הכתרה נתקן את כול הכלייה והנפסדות ונותיר את עצמנו בלי כלום
מלבד כליל של שלמות כי הכלומיות היא ערך פשטות ולבקשה עד כלות הנפש
ככלי חשוב לדרך בלתי מתכלה כי הכיליון הוא גם סוג של אשלייה 
אז בכלכלה נכלכל את צעדנו בתבונה במכלול ובאופן כללי ויוצא מן הכלל
כמהה נשמתי כמובן לכונן מושב בכוכב ולכנס עדר כבשים ולכנר בכינור
כמו מבלי משים והנה הכניסה לבית הכנסת והכנסייה ויש גם את מקדש המסגד
כי כאן זה כנען מקום ישראלי מיוחד בו כנפיים גדולות מתכנסות באמונה
בכיסא של מלכה עם כסות ראש כסופה אשב בכסילות שנחשבת טיפשה
אכרסם כעכים בלי לכעוס כי כעסנות היא מכאוב ועל כף המאזניים
אשקול האם נכפתי עד הלום או נבחרתי לדעת כתוב וקרוא וכפול פי כמה
ואז שוב אשב לכתוב מכתב כי זה מכפר כפרות וכמו כפתורי השמים כוכבים לרוב
כנפי מלאכים כרובים וכוללים באופן כרונולוגי כי כרונוס הוא שבתאי עושה סדר זמנים
ויש גם כריזמה שזה חסד של האצלות הניתנת בימנו רק למנווטות המנהיגות
כי באם נכרות ברית ונואיל לקרוא את הכרך הכתוב כי ממוחשב הוא ומכתוב,
בכרכוב האח אניח כד עם כרכומים וכלניות וסביבון  הוא כרכר ובכרכרה נסעתי
ביבשת וכרם ענבים ראיתי בכרמל וישבתי לכתוב  על כורסא מכריסה
ולצלילי קולו של ינשוף הופיע כישוף דומה לקסם רק שונה בכוונה
כי זרה הטומאה מן הכשרות וכושר זה ממש כמו התעמלות וכישרון זאת מתת וקבוצה היא הינה כת
וכתיבה מציירת מילים ויוסף הייתה לו כתונת פסים וכותפות כתומות על כתפיים וכתר מלכות
כי נסכים למחוא כף וכפיים ושיהיה לכולם כולם לבריאות. 
Remind

תרגום למחקר קבלי עתיק אשר קובץ בידי אליאס גוורץ ממומחי האגודה התיאוסופית :
אלפא ביתא 
כ – Q
כף מסמלת ומציינת כל נושא אשר הינו חלול וריק באופן כללי, 
ובמיוחד את כף היד החצי סגורה של האדם. מהבחינה הלשונית זאת האות של שיקוף והשתקפות,
והחזרת אור מחשבה, הגות, הרהור והטמעה (גם התבוללות).
האות מאפיינת ומייצגת את הטבע ההטמעתי ואת החיים החולפים ועוברים.
וזה סוג של תבנית או מסגרת המקבלת ומתקשרת בשוויון נפש עם כל הצורות. 
התנועה אשר האות הזאת מביעה הינה של דומי – דמיון והקבלה של אנאלוגיה.
בגימטרייה – 20.