יש לי את האהבה הזאת למעילים, היוצרים בי תחושת חמימות ומזכירים לי את הבית
החמימות הזאת של לשוב הביתה לחומם של הדומים, לחמימות שיש בעולמות הנצחיים.

אז מה זה לגביי המעילים ?
יש את ההתאמה הזאת בין האדם למעיל ואם האדם הינו הנשמה והרוח,
המעיל הינו הגוף  - וככה, גם אנחנו שונים כמו מעילים התפורים במידות שונות וגזרות וצבעים ובדים ומרקמים,
יש מעילים ליום נעים וכאלו לרגעים ממש קרים.

ובכול פעם שמתגלגלים, קורה לנו שוב "גלגולו של מעיל" (כמו שירה של קדיה מולודובסקי),
יש לנו מעיל גופני התפור לפי מידות הנשמה והרוח
ואם, אנחנו במצב נפשי לא טוב או חולים ויוצאים מתוך איזון,
המעיל שלנו נהיה לא מתאים לנו, כי המצב הנפשי יכול לגרום לנו למשל להיות מאוד מאד רזים
או להשמין ואז הגוף שלנו נראה דחוק כמו מעיל אשר לא מתאים למידות שלנו,
כאילו המעיל לא תפור למידותינו.   

בכול פעם שאנחנו מתיישנים ומתבלים הנשמה והרוח חוזרות הביתה, למשכנם הנצחי ובגלגול חדש
אנחנו מקבלים מעיל שונה אשר נוצר שוב לפי המידות של הנשמה והרוח.

וישנה התופעה הזאת של החינוך והתרבות שניסו לעצב אותנו לא לפי המידות של הנשמה והרוח איתם הופענו.
וזה גרם לנו להיות לא מחוברים היטב.
והמעיל המקורי סבל מזה, וככה ניסינו כל הזמן להתאים את המעיל שלנו לדרישות החיצוניות
של העולם ולא לנשמה ולרוח שאיתם הופענו כאן, ונאלצנו לעטות על עצמנו עוד ועוד מעילים,
כאלו ואחרים וללבוש זהויות, ולנסות למצוא עוד ועוד מטרות בעולם האשליות,
ולבסוף נהיינו עטויי שכבות רבות מאוד אשר אותנו עוטפות ורובם ככולם – רובן ככולן , בכלל לא שלנו,
אלא רק המרכיבים - המרכיבים השונים של האישיות שרכשנו.

את המעילים אי אפשר להסיר בבת אחת כי הם מגנים עליינו ובאם יוסרו בבת אחת אנחנו נישאר קפואים ומבולבלים כי אנחנו מורגלים בשכבות הגנה רבות שנצטברו עם השנים.
 

את המעילים האלו צריך להסיר לאט לאט וזה לוקח הרבה מאוד זמן ומאמצים בלתי רגילים.
זה אפשרי, אבל רק בשביל להתחיל צריך הרבה מאוד שנים.

ויש את המעיל שהוא המעיל הצהוב,
המעיל הצהוב יכול להיות צהוב ולעיתים גם כחול אבל זה הצהוב ילך מרחק רב יותר
ולעולם לא יפסיק...כי הוא הנושא של הדבקות - Dedication,
 בעוד שהכחול יהיה שמה גם נוכח תמיד, כי הוא נושא הנוכחות – Presence זה המעיל שקשה במיוחד לתאר אותו אבל הוא זה של אלו אשר לא יכולים שלא ללבוש אותו וללכת בעקבות הדרך הזאת,
הדרך הביתה לחומם של הדומים.
 

את המעיל הצהוב עם הנוכחות הכחולה או את המעיל הכחול עם הדבקות הצהובה
לובשים אלו שתמיד מודעים קצת לתחושת קרירות ברורה
והם הולכים בעקבות הלב ואף פעם לא מפסיקים ולא יכולים להתייאש,
ותאמינו לי זה מייאש ומדכא
בכול אותם הרגעים בהם אינך יכול למצוא את הדרך ואתה כבר בכלל לא יודע לאן אתה הולך
ולא זוכר לגמרי לא זוכר מה היה זה שלקח אותך למסע הזה.
אבל, אתה ממשיך בכול זאת כי זה מה שחרוט על המעיל
והחריטה הזאת מוליכה אותך, ובכול מקום אתה מזוהה על-ידי אחרים כזה אשר לובש את המעיל.
 

המעיל הצהוב עם הסימנים הכחולים
או המעיל הכחול עם הסימנים הצהובים.
וזמן מה אחרי זה,
אחרי אינספור מחרתיימים שנראים כמו הנצח . . .

אתה מתחיל לזהות שהדרך באמת שמורה רק לאלו אשר מספיק אמיצים
כדי ללבוש את המעיל הצהוב עם הסימנים הכחולים,
או את המעיל הכחול עם הסימנים הצהובים
ואז הפעמונים של המצנפת מתחילים ומצלצלים
והעולמות הנצחיים נראים ומרפאים
Remind
13.6.2015 ( Am 3 )