הבית השלישי בפריסת הבתים הכוכבית הינו הבית של הסביבה ומשויך למזל תאומים המשקף את ההגדרה שלנו על-ידי הסביבה הקרובה – קבוצת ההשתייכות הסביבתית שבתוכה גדלנו ואליה אנו מרגישים שייכים. 
קבוצה ש, קווי ההגדרה שלה, הרעיונות האמונות הדעות והסגנון מגדירים עבורנו את ההשתייכות הסביבתית העיקרית שלנו איתה אנו חשים מזוהים, את הסביבה אשר היוותה עבורנו בית.
כמו למשל סביבה כפרית.
בספרו של נלסון מנדלה הוא מספר על האזור הכפרי השבטי אשר בו גדל ועל הגעגוע שלו לסביבה הכפרית השבטית הפשוטה וכיצד למרות שהיה בנו של ראש השבט וכבר בגיל נעורים צעיר יחסית נשלח ללמוד בעיירה הקרובה,
תמיד הרגיש שייך לאזור הכפרי השבטי של סביבת גידולו.
שכן קרוב שלנו שהגיע לפני שנים אחדות לגור עם בני משפחתו בסביבת מגורינו הכפרית,
הינו איש שגדל באזורנו ואחרי שנים רבות בעיר הגדולה הוא רצה לחזור 'הביתה' ומבחינתו הסביבה הכפרית של אזור הגליל העליון היוותה עבורו את ההגדרה לאזור אשר בו חש בביתו.
הכרתי אישה שגדלה במשפחה ענייה והתחתנה בבגרותה עם גבר מאוד אמיד ולמרות ששנים רבות חיה כאישה עשירה
היא לא הצליחה לחוש משויכת למעמד העשיר וכאשר נסתיימו נישואיה היא שבה לחיים אשר בהם הזהות ה 'ענייה' שלה הייתה ברורה.
אומרים כאשר זוג ממשפחות עשירות נישא ש "כסף מתחתן עם כסף" אבל האמת היא ש "זהות נישאת לזהות".
אנו מאוד מזוהים עם מעמדנו הכלכלי וזוהי אחת מההגדרות הכי משמעותיות עבורנו מכיוון שבעזרת כסף האישיות שלנו מנסה לתפוס את מקומה בחברה, אנחנו קונים לעצמנו מעמד, חברים, בגדים ונכסים ותארים,
הסביבה הקרובה שלנו יכולה להיות עירונית או כפרית, עשירה או ענייה, תומכת או מתסכלת,
ואנחנו נוטים כבר בגיל ההתבגרות להשתייך לקבוצות עם שיוך מזהה, וככה אנו מגדירים את הזהות שלנו
"אנחנו הקולים" או "אנחנו הזרוקים" או "אנחנו החנונים החכמים" או "אנחנו הספורטיביים"
או "אנחנו הבלגניסטים" או אנחנו החבר'ה הטובים, העשירים והרשימה ארוכה מאוד ויכולה להתחלק אפילו לאלו שהולכים לשתות אלכוהול לעומת אלו שהולכים לטייל בטבע או לעומת אלו שהולכים לעשן סמים או אלו שמתלבשים בצורה מסוימת או אלו שמתכוונים להתגייס למרינס.
וכאן נכנסים כל הסממנים של החלוקה לקבוצות השתייכות, מועדוני כדורגל ושיט ו, ה"בנות הדוגמניות" עם
ה "חבר'ה האופנוענים" באה ומגיעה לידי ביטוי.
 

הבית השלישי הינו הבית של מזל תאומים ולפיכך הוא יכול לשייך קבוצות גם לזכרי או נקבי או לחלק את ההשתייכות הקבוצתית לרעיונות פוליטיים, מסחריים, אתניים ואחרים.
אנחנו יכולים להבחין בצורת התבטאות וביטוי שונה בקבוצות שונות, בחלוקה לתחביבים שונים,
מי לומד באיזה בית-ספר או מכללה ועם איזה אופניים או רכב אתה מסתובב..
באיזו קבוצת גיל אתה ואפילו האם אתה אוהב בעלי חיים או האם אתה לא רוצה לגדל בעלי-חיים זוהי הינה השפעה של הסביבה בה גודלנו.
הסביבה הקרובה אלינו מסווגת אותנו ואנו מסווגים את עצמנו אליה, אנו מרגישים מוגנים בסביבה המוכרת לנו,
עם אנשים הדומים לנו בצורת ההתנהגות, סגנון הלבוש, בדעות ואשר חולקים עימנו את השלב המוקדם של חיי החברה שלנו.
אנשים יוצרים עד לפני גיל הבגרות קשרים חברתיים כה קרובים שלעיתים קרובות חברים אלו ילוו אותם לאורך כל החיים, אותם החברים מגיל ההתבגרות או משנות העשרים המוקדמות של החיים, התחושה כי הם "משלנו" מאפיינת אותנו
בצורה כל כך חזקה שאנו יכולים לראות כיצד אנשים שהגיעו מרקע דומה יכולים לדבר במילות קוד, לאהוב סגנון דומה
של מוזיקה, להאמין בדעות פוליטיות דומות, לחלוק סגנון לבוש ודעות פילוסופיות ואפילו להעדיף סגנון ויעדי טיול,
לבוש, סגנון ריהוט ומגורים וכד'.
ה 'דומה בדומה' יהיה לאותם אנשים באותן קבוצות ההשתייכות יותר קל להשתייך לקבוצה המוכרת
אשר מזוהים עם הסגנון המסוים שלה.
קבוצת חברות היוצאות יחד לבילוי משותף יעדיפו ללכת יחד לבצע רכישת בגדים בחנויות ש, הן כולן אוהבות את סגנונם המסוים, הם ייהנו לשבת יחד במסעדה 'שלהם' ואת ה"העדפות" שלהם יהפכו לחלק מהזהות "שלהם"
ובכך תהפוך הזהות להיות חלק מהם.
כלומר ..ככה , אנחנו הופכים להיות חלק מהם והם הופכים להיות חלק מאיתנו ולכולנו נוצרת תחושת "אנחנו",
בתור בני-אדם 'אנחנו' זקוקים לה על-מנת לחוש שייכים, נמצאים, מקבלים פידבקים חיוביים, מקובלים, מוצאים נחמה בשעת משברים, מוצאים קשרים שמובילים למעמד וכד' .

אנחנו מוכנים להגן ולהילחם על מה ששייך לנו לא רק מבחינת ההשתייכות האישית אלא בהחלט מותנים להגן על קבוצות ההשתייכות שאנו נמנים עליהן וכך מסוגלים למצוא את עצמנו יוצאים להרים שלטי מחאה, לשרוף חזיות, לעשות מעשי ביזה משותפים, להדליק משואות למען אידיאלים נשגבים , להגן על המולדת, להילחם למען צדק, להילחם כדי להציל את מה שאנו רואים כשלנו ואנחנו, אנו נלחמים על ה 'אנחנו' שלנו – כי אנו מזוהים עם הגדרות של קבוצות ההשתייכות שאנו נמנים עימם .

 

ו, מה לגביי 'חומר תחושת אנחנו' -'ח.ת.א',  והמניין אצל היהודים ושאר חוקים ומידות 'קהילתיות'
אשר נועדו לשמר את הקהילה המאוחדת במצב של נגישות אנרגטית .
כלומר, כאשר מתאספים יחד הם יכולים לעשות התחברות להאצלה אנרגטית .
'אנחנו' זה ברמה הפלנטרית יוצר שבט המצריך הגדרה וזהות שבטית בחיים של הישרדות תוך כדי שיתוף פעולה 
ומקבל הפריה מפלישתם של שבטים אחרים.
שיתוף הפעולה והתחזוקה האנרגטית הסביבתית המסייעת נותנים יישור ואישור לתחזוקה של מהויות .
 Remind אפרת לביא