זהו אולי המסע המופלא ביותר וזה האחד של החיים כאן
הביקור של להיות חי ונושם ומשתאה נוכח המעבר במסע החיים
קרניים זוהרות של בוקר מנצנצות במערבולת של ערות מוקדמת
דרורים ובולבולים שרים לה הלל, שיר תודה לשמש.
 

הטיפות המאירות של אגלי הטל בעשב והרטיבות המרעננת
של האוויר מברכת אותי לשלום ביפעת הגן
השקט המעניק מחסה של שדות הבור בשלף של קיץ
ועדר פועה במורד הגבעה, הכוח שבשקט מעניק עוצמה
אופק מתחבר למי אגם כחול ולהקת אנפות במחול מקודש זוהר
ירח עולה ברקיע תכול מלכותי נצחי והכוכבים המנצנצים
מבליחים אליי קריצה שוקקת חיים מעולמות זוהרים אחרים.

חתול מיילל לארוחת ערב מגרגר בנעימות בהתחככו ברגליי
והטפטוף של הברז והשמחה של האיש היקר כי היה
משביע וטעים ומעניין ועוד יום הודיה לאל על מחקר
על התהייה והדחיפה קדימה והבנה וסובלנות טבולה בהבלגה.

היום נתור את הארץ בהשתאות פליאה ונדע
גם היום כי הייתה עמנו חדוות הגילוי ושמחת הלמידה
השראת היצירה והמחול המקודש של חיינו
רוקד את הדרך בדילוגים ומתהלך מעלינו
מלאך שומר עסוק בלברר כי אנו עסוקים במלאכתנו
תודה לבוראנו, תודה לנו עצמנו על היום האחד הראשון
בחיינו, ששוב, גם היום, צורב בתודעה
התפתחות, התקדמות, השתאות והשראה
מביא עוד צעד בפסיעות המסע  ודבקות המשכית
לנצחיות בריאתית
התמדה וחקר נסתר ותחזוקת החיים ותקוות המחר
אפרת Remind לביא